פחד מכלבים - סינופוביה
פחד מכלבים, הנקרא גם סינופוביה (Cynophobia) היא פוביה נפוצה, המתחילה לרוב בילדות, לפני גיל 10 ונפוצה יותר בקרב נשים מגברים.
פחד מכלבים נחלק לשניים:
- פחד להיות מותקף על ידי כלב.
- פחד לחלות בכלבת כתוצאה מהתקפה של כלב.
ילדים ומבוגרים רבים פוחדים מכלבים במידה כלשהי, אך כאשר הפחד גורם להגבלה משמעותית בחיים מדובר בפוביה ולא בפחד רגיל.
כיצד נוצר פחד מכלבים?
כיום הסברה הרווחת היא שבפוביה מכלבים (בדומה לפוביות אחרות, כגון פחד גבהים, פחד ממקומות סגורים או פחד מדם) יש בסיס אבולוציוני ההופך אותנו למועדים לפיתוח הפחד. התנסויות ישירות שלנו, למידה מהסביבה ומחשבות שלנו לגבי כלבים קובעים אם נוציא מועדות זו לפועל ונפתח פוביה מכלבים או לא. על מנת לפתח פחד מכלבים יש צורך באינטראקציה של כמה מהגורמים הבאים:
פחד מכלבים כחלק מפוביה מחיות
פחד מכלבים הוא חלק מקטגוריה רחבה יותר של פוביה מבעלי חיים. ניתן לחלק פחד מבעלי חיים באופן גס לשתי קבוצות מרכזיות: פוביה מחרקים וזוחלים (כגון מקקים, עכבישים, חיפושיות ונחשים) ופוביה מכלבים. בפוביות מבעלי חיים יש שני מרכיבים רגשיים מרכזיים: גועל ופחד.
בפחד מכלבים החלק של הפחד חזק יותר מהחלק של הגועל, כלומר, בעוד שאדם עם פוביה מג'וקים יתחלחל מעצם התחושה הפיזית אם יצטרך לגעת בג'וק, אדם הסובל מפחד מכלבים לא יירתע מהמגע עצמו במידה ויצליח להתקרב לכלב.
- הכללה של דחף אבולוציוני: במקור, כלבים הם שומרים או ציידים, וגם כיום יש כלבים העלולים לתקוף פיזית ולגרום לנזק משמעותי או אף למוות. למראה כלבים מופעלת מעין תוכנה אבולוציונית המפעילה אותנו לברוח מחיה טורפת על מנת לא להפוך לקורבן. כאשר תוכנה זו מופעלת בתגובה לגירוי מסוכן היא שומרת על חיינו, לעומת זאת, במקרה של פחד זה התוכנה מופעלת בתגובה לגירויים לא מאיימים למשל תמונה של כלב, כלב המוחזק בשרשרת על ידי בעליו או כלב קטן שאינו יכול לגרום לנזק.
- התנסות שלילית: בשל המועדות האבולוציונית לפחד מכלבים, גם התנסות שלילית מינורית יכולה לגרום להתפתחות פוביה שתפגע באיכות החיים. כלומר, לא רק תקיפה פיזית ממשית שגרמה לנזק עלולה לגרום להתפתחות פחד מכלבים, אלא גם אירוע כמו קפיצה של כלב על האדם או אף נביחה שהבהילה אותו יכולים לגרום להתפתחות פוביה מכלבים. הדבר נכון במיוחד אם ההתנסות הייתה בילדות.
- למידה מהסביבה: למידה מהסביבה מתרחשת בעיקר בילדות, ויכולה להתרחש בשתי דרכים:
ב. תגובות שליליות של אדם אחר: במידה ואנשים המשמעותיים לילד (למשל הורה, אח או מורה) מגלים פחד מכלבים, הילד עלול להפנים עמדה זו. העמדה המוצהרת פחות משמעותית מההתנהגות בפועל. כלומר, אם הורה יגיד לילד שאין סיבה לפחד מכלבים, אולם יעבור צד למראה כלב ההולך על המדרכה, הילד ילמד שיש ממה לפחד.
האם כלבים קולטים פחד?
בחברה שלנו נפוצה המחשבה לפיה לכלבים יש חוש נסתר כלשהו המאפשר להם להיות מודעים לכך שהאדם סובל מפחד מכלבים, גם אם הוא אינו מפגין זאת כלפי חוץ. לפי הנחה זו, כשהכלב קולט פחד, הוא נהיה תוקפני כלפי האדם ועלול להתקיף אותו. בהתאם להנחה זו, אנשים שמרגישים פחד מכלבים שופטים את הסיכוי שכלב יתקוף אותם כגבוה, ומרגישים שאין ביכולתם להפחית סיכון זה ולכן נמנעים ככל יכולתם מקרבת כלבים.
ההבדל בין פחד מכלבים בילדים ובמבוגרים
קיימים שני הבדלים משמעותיים בין פחד מכלבים אצל ילדים לעומת מבוגרים:
- מודעות: בעוד שמבוגרים יודעים שהפחד שלהם הוא מופרז ולא הגיוני, ילדים רואים את הפחד שלהם כסביר פעמים רבות.
- יציבות הפחד: פחד מכלבים הוא שלב שילדים רבים עוברים בהתפתחות שלהם וחולף מעצמו, לכן אצל ילדים פחד מכלבים צריך להימשך למעלה מחצי שנה כדי לקבל הגדרה של פוביה ולא פחד מכלבים רגיל המותאם לגיל. בניגוד לכך, אצל מבוגרים, פחד מכלבים נוטה להיות קבוע ויציב יותר.
כיצד פחד מכלבים פוגע בחיי האדם?
עוצמת הפחד מכלבים וחומרת הפגיעה התפקודית שונים מאדם לאדם. במקרים קלים יחסית של פחד מכלבים הפחד יתעורר כשהאדם בא במגע פיזי עם כלב, למשל כשכלב קופץ עליו בכניסה לבית. בחלק ממקרים אלו הפחד אף מוגבל לכלבים מסוימים, למשל כלבים לא מוכרים או כלבים גדולים, והאדם לא יחווה אי נוחות כשהוא נפגש עם כלבים אחרים.
במקרים חמורים יותר של פחד מכלבים, האדם יפחד לא רק בעת מפגש ממשי עם כלבים, אלא ממצבים או מקומות בהם יתכן וייפגש עם כלב. כתוצאה, האדם עלול להימנע ממקומות רבים, דבר שיגרום להגבלה ניכרת של חייו. כך למשל, אדם הסובל מפחד חמור מכלבים יכול להימנע מביקור אצל חברים שיש להם כלב, הליכה באזור ששמע בו פעם נביחה של כלב, או הימנעות מהליכה באזורים עם בתים פרטיים, כיוון שיכולים להיות כלבים בחצרות. במקרים קיצוניים האדם עלול להימנע לחלוטין מיציאה מהבית מפחד שיתקל בכלבים.
